ארז בוגנים
הכלכלה הדיגיטלית כופה על ארגונים ועסקים שינויים מרחיקי לכת לא רק במודלים ובתהליכים העסקיים, בייצור, בשיווק ועוד, אלא גם ב”ציפור הנפש” של כל חברה: העובדים שלה. לא פעם שומעים מנכ”ל או מנכ”לית מצהירים באמונה יוקדת כי “העובדים הם הנכס היקר ביותר שלנו”. הם אכן צודקים, אך גם הם יודעים כי מתחת לפני השטח מתרחשים שינויים טקטוניים גם בתחום הרגיש של המשאב האנושי.
העסקה של עובדים במבנה קשיח ואחיד החלה להיסדק לפני כ-25 שנים לאחר שטכנולוגיות חדשות אפשרו לראשונה עבודה מהבית ונוצרה אפשרות ליישם הסדרי עבודה גמישים על בסיס אישי או על בסיס קבוצתי. הסדרים מסוג זה אפשרו עבודה מהבית בצורה מתוכננת ובהיקף משמעותי, קביעת שעת התחלה וסיום יום העבודה על ידי העובד, שעות עבודה מופחתות, מכסה שנתית של שעות עבודה וחלוקתה לפי צרכי החברה, ועוד.
כל אלה לא היו אלא סנוניות ראשונות למהפכה גדולה יותר שמתדפקת כיום על שערי חברות ברחבי העולם – הלא היא מהפכת הפרילנסרים שעומדת בפתח, או ה-Gig Economy, כפי שהיא מכונה בעולם. הפרילנסרים מייצגים קבוצות נוספות של “משאבים אנושיים” לצריכה על פי צורך כמו עובדי קבלן, “גולגלות” לפרויקטים ספציפיים, נוודים דיגיטליים ועוד, שניתן להעסיקם באופן גמיש ויעיל, להפיק מהם ערך גדול ולהוזיל עלויות באופן משמעותי.
מעסיקים רבים נרתעים מהתופעה ומעוניינים להשאיר בבית את המוחות המבריקים שלהם שנתפשים כמחוללי החדשנות, אלה שעושים את ההבדל ומובילים אותם להצלחה בשוק המקומי והעולמי. סביר להניח שגם בעשורים הבאים מעגל מוסיפי הערך הגדול של כל ארגון יכלול עובדים במשרה מלאה. יחד עם זאת, מעגלים רחבים יותר ויותר של עובדים אחרים ייכנעו להגיון הכלכלי של כלכלת המשאב האנושי הגמיש ובארגונים רבים עובדים חיצוניים מסוג זה יהוו למעלה ממחצית כוח האדם. לרבים קשה לדמיין זאת, כפי שמעטים דמיינו בעבר כי מיליוני דירות יהפכו באמצעות Airbnb לחדרי מלון ומיליוני כלי רכב פרטיים על נהגיהם יהפכו באמצעות Uber למוניות. אתר Statista קובע כי בשנת 2018 עבדו בארה”ב קרוב ל-60 מיליון פרילנסרים ובשנת 2027 יצמח המספר ל-86.5 מיליון, שיהוו כ-51% מכוח העבודה במדינה. בני דור המילניאלס, שככלל סולדים ממסגרות ארגוניות קשיחות ונוטים להחליף עבודות באופן תכוף, יאיצו מגמה זו בעשורים הקרובים ככל ששיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה יגדל.
צמיחת התופעה אינה מקרית כמובן, אלא נובעת משורה של תועלות כלכליות שפרילאנסרים מספקים. מעסיקי פרילנסרים חוסכים את כל העלויות הכרוכות ביחסי עובד-מעביד שנאמדות בתוספות של כ-30% על שכר היסוד עבור: ביטוח לאומי, חופשות, פנסיה וביטוח ותנאים סוציאליים נוספים. כמו כן נחסכים שטחי משרד, עלויות הדרכה והכשרה ועוד. אך החיסכון הגדול ביותר נובע מהעובדה שפרילנסר מקבל תשלום רק עבור השעות שבהן עבד והניב תועלת לחברה שמעסיקה אותו ואילו עובד במשרה מלאה מקבל תשלום גם עבור שעות עבודה לא פוריות. מסתבר ששעות אלה הן רבות ביותר: על פי מחקר של חברת Vouchercloud, מספר שעות העבודה הפוריות של עובד בבריטניה אינו עולה על 3 שעות ביום בלבד! המעסיקים מממנים אם כן שעות מבוזבזות בהיקף עצום במקום למסור עבודות לפרילנסרים. יתירה מכך, פרילנסרים, שאינן נוכחים פיזית במשרדי החברה, חוסכים את תופעת הניהול הטקטי (Micro Management) של מנהלים הנוהגים לתחקר את עובדיהם בתכיפות ולנסות להדריכם ללא הפסקה תוך פגיעה ממשית בזמן שצריך להיות מוקדש על ידם לניהול אסטרטגי.
בשנים האחרונות מתחזקת התפישה כי פרילנסרים מספקים לחברות גם ידע עשיר וייחודי שעולה לעתים על אלה של עובדים במשרה מלאה. זאת מכיוון שהם באים במגע עם חברות שונות, מתמודדים עבורן עם משימות מורכבות בשווקים מגוונים וצוברים ניסיון בפתרון בעיות בדיסציפלינות שונות. הידע והניסיון המצטברים עומדים לרשותו של הלקוח הבא שנהנה מהם, גם אם אינו מודע למקורות שלהם.
לדעת רבים, לפרילנסרים יש מוטיבציה גבוהה מאוד, שכן כל עתידם תלוי בלקוחות שבעי רצון ובהוכחות להצלחות שהניבה עבודתם. גם עובדים רבים במשרה מלאה מעוניינים להצליח, אך המשך העסקה או קידום הדרגתי אינם מחייבים בדרך כלל הצטיינות יתירה או מוטיבציה יוצאת דופן – בשעה שהישגים בולטים הם תנאי קיומי עבור הפרילנסר.
כיצד מתכוננים לכלכלת הפרילנס שעומדת בפתח? מנהלים שכבר הובילו מהפכות ארגוניות צריכים להפנים כי סוגיית המשאב האנושי הגמיש היא אתגר לא פחות חשוב מאתגרים כמו מהפכת הענן, השיווק הדיגיטלי, האינטליגנציה המלאכותית ועוד אתגרים שעמם התמודדו. בדומה לאתגרים הללו ולדומיהם, סוגיית המשאב האנושי הגמיש מחייבת חשיבה אסטרטגית, תכנון מפורט על בסיס נתונים וחוות דעת של מומחים פנימיים וחיצוניים. אלתורים ושינויים אד-הוק שנגזרים מצרכים טקטיים אינם מתכון מנצח בהקשר זה, בדומה לכל הקשר אחר.
התוכנית האסטרטגית שתגובש צריכה לכלול את כל הרבדים הרלבנטיים ובכללם: מודלים של העסקה, כולל הסכמים משפטיים, מחירים ואופני תשלום; זיהוי מחלקות שבהן כדאי לשלב פרילנסרים, היקף השילוב הרצוי בהתפלגות של שנים, האם לשלב פרילנסרים מישראל או מהעולם; מיפוי מנגנונים לגיוס פרילנסרים (רשתות חברתיות, אתרי פרילנסרים, חברות השמה ועוד). כמו כן יש לשלב או לשדרג מערכות IT שיתמכו בעבודת פרילנסרים, כולל מערכות שכר ומשאבי אנוש שמאפשרות דיווח של פרילנסרים מרחוק וניהול מקצה לקצה של עבודתם, ואף לשלב טכנולוגיות חדשות שיעמיקו את תחושת הנוכחות של עובדים מרוחקים דוגמת תלת ממד, מציאות מדומה, הולוגרמות ועוד.
כשבוחנים את המגמה המתרחבת ומקומם המשמעותי של הפרילאנסרים בעיצוב העולם התעסוקתי, עולה השאלה מאליה, מה תפקידם של שעוני הנוכחות ואיזה מקום הם ייתפסו?
בסינאל פיתחנו פתרונות מובנים לכך. אחד המודולים שהמערכת מאפשרת הינו ההרמוני סמארט – אפליקציה המאפשרת דיווח מהשטח באופן דינאמי המתבסס על מיקום לפי ה GOOGLE MAPS ואשר נותן יכולת דינאמית ןמשתנה של הפרוייקטים לביצוע אל מול חיוב הלקוחות. המערכת מאפשרת פיקוח על שעות הספק המוצהרות ואוטומציה הכוללת הגדרת כללים אוטומטיים לחיוב עפ”י הסכם הפעילות המשותף. בנוסף, מוצרי הדגל של החברה מסדרת ה – Synergy, הינם מסופי נוכחות עתידנים המתבססים על פלטפורמת חומרה-תוכנה מתקדמת ואינטואיטיבית שמטשטשת את הגבולות בין סביבת הארגון הפיזית ובין עולמו המקצועי והוירטואלי של העובד. הפלטפורמה תאפשר גישה מאובטחת לנתונים, תעודד מעורבות עובדים (Employee Engagement) בסביבת הארגון, תשפר את הבקרה הניהולית ותחזק את ההזדהות הארגונית של העובדים והמנהלים, תוך הפעלת תפיסת חוויית העובד (EX – Employee Experience). מוצרי הדגל של החברה בתחום זה הינם ה-Synergy Touch – מסוף נוכחות חכם עם מסך מגע של 10 אינצ’ המבוסס על אפליקציית הנוכחותHarmony Smart של סינאל.
מהפכת המשאב האנושי הגמיש בהובלת הפרילנסרים היא בבחינת עובדה מוגמרת. לא ניתן יהיה למנוע אותה – וגם אין צורך. להיפך, בדומה למהפכות אחרות, מנהלים ומנהלות צריכים להתייחס אליה כאל הזדמנות ולהיערך לקראתה באופן מקיף ויסודי – וכל המקדים, הרי זה משובח וכדאי.
כותב המאמר הוא המשנה וממלא מקום מנכ”ל של חברת סינאל מלל פייוויי.
בקרו בעמודי סינאל בפייסבוק ובלינקדאין.
