“עולם משאבי האנוש צועד קדימה במהירות ודורש פתרונות לניהול כלל פעילויות העובד. מה שנדרש כיום הוא העמקת והידוק הקשר עם העובדים בארגון. המענה לכך הוא בשילוב טכנולוגיות מתקדמות, העוטפות את העובד עם פתרון של 360 מעלות”, אמר ארז בוגנים, משנה למנכ”ל סינאל מלל פייוויי.
בוגנים דיבר בכנס הלקוחות השנתי שערכה סינאל במלון הילטון בתל אביב, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה.
לדברי בוגנים, “המהפכות הטכנולוגיות משנות את הארגונים, המנהלים, העובדים ואת היחסים ביניהם. יש תגובת שרשרת שמאפיינת את התפתחות הארגונים וצפויה להתעצם.
החוליה הראשונה היא הטרנספורמציה הדיגיטלית, המביאה לדרישה לעובדים בעלי שני מערכי כישורים ויכולות: שלעובדים תהיה אוריינות דיגיטלית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר, תפיסה טכנית ואנליטית, יכולת לעבד במהירות ובמדויק כמויות גדולות של מידע ולהפיק מהן ידע והחלטות אפקטיביות. מנגד, ציפיה נוספת מהעובדים היא לכישורים שקשה מאוד להחליף במחשבים וברובוטים: להיות ניחנים ביכולת להבין לעומק ובמהירות אנשים, קבוצות, תרבויות ועולמות ערכיים שונים. העובדים נדרשים לנהל תקשורת אפקטיבית עם מגוון גורמים, לקוחות, ספקים, שותפים, עמיתים והקהילה. העובד במאה ה-21 נדרש לשלב בין יכולות אנליטיות וקוגניטיביות גבוהות – לבין יכולות רגשיות וחברתיות, המלוות בכושר הבחנה ערכי מפותח”.
“כתוצאה מהדרישה המתפתחת ל’עובד ההולסיטי’, גם המנהלים ומנהלי משאבי האנוש יידרשו להפוך את עצמם ל’מנהלים הוליסטים’ כדי להישאר רלבנטיים”, אמר בוגנים, “המשמעות בעולם ניהול משאבי האנוש ברורה: המנהלים יצטרכו לשלב בין יכולת לאתר, להטמיע ולהפעיל כלים אוטומטיים אפקטיביים ומקיפים לניהול המשאב האנושי, מהסוג שמציעה סינאל בארץ ובעולם, לבין כישורים אנושיים וחברתיים מגוונים ומאוזנים”.
“העולם היום הולך למקום שונה”, סיכם בוגנים, “והאתגר של כל עובד וארגון הוא למצוא כיצד להנגיד את ערכיו המוספים כדי להישאר על מגרש המשחקים”.
פרופ’ דוד פסיג, חוקר העתיד מאוניברסיטת בר אילן, אמר כי “המהפכות הטכנולוגיות ובראשן הגנטיקה, הננו-טכנולוגיה והרובוטיקה יקפיצו את המין האנושי שלבים באבולוציה ויעניקו יתרון דרמטי לעובדים הניחנים במיומנויות רכות הקשורות באינטליגנציה מוסרית, רגשית וחברתית”.
“הקצב חסר התקדים של הטכנולוגיות המתפתחות משאיר מאחור אנשים שמבססים את הקריירה שלהם רק על מיומנויות ‘קשות’ דוגמת השכלה, ניסיון מקצועי והכשרה מקצועית”, אמר פסיג, “עובדים אלה יתקשו למצוא את דרכם בעולם העבודה העתידי. במקביל יועצם הצורך במיומנויות ‘רכות’ בעובדים, שיביאו בחשבון היבטים מוסריים, אנושיים ותרבותיים וינהלו תקשורת אפקטיבית בעבודה בצוותים מורכבים. בצד הקוגניטיבי, עובדים יידרשו להשיג רמות חדשות של יצירתיות ולשלב תחומי דעת המנוגדים זה לזה, כדי להשביח מוצרים ופתרונות”.
