ב-01/01/2008 פורסם צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק במסגרתו נדרש כלל המשק לבצע הפרשות לפנסיה ולהבטיח קיום קרנות פנסיה לכלל העובדים השכירים.
עקרונות החוק:
מי זכאי?
כל עובד מגיל 21 ועובדת מגיל 20.
כולל עובדים זרים
- עובדים/ות שהגיעו לגיל פרישת חובה (גיל 67) ובחרו להמשיך בעבודתם, זכאים ל להמשך הפרשת תשלומים לביטוח פנסיוני.
- עובדים/ות חדשים/ות שנקלטו לעבודה לאחר גיל פרישת חובה, יהיו זכאים/ות להפרשות לביטוח הפנסיוני אם התקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
- הם פוטרו או פרשו לפני גיל פרישת חובה.
- הם אינם מקבלים קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.
למה זכאי?
הפרשות פנסיוניות הכוללות קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
מהו גובה ההפרשה?
החל מינואר 2017, נקבע כי סך ההפרשות הפנסיוניות יעמוד על 18.5% כאשר 6% על חשבון העובד ו12.5% על חשבון המעסיק כאשר 6.5% מהווה הפרשות תגמולים ו-6% רכיב פיצויים.
עובדי מדינה וכן עובדים במגזרים אחרים עם הסדרים משופרים, זכאים לשיעור הפרשות גבוה בהתאם להסכמים הנהוגים במקומות עבודתם.
הפרות וקנסות:
מעסיק שמפר את חובתו להפרשת ביטוח פנסיוני חשוף לקנסות של כמאות אלפי שקלים מיחידת האכיפה לחוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה.
עקרונות החוק:
- העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיונישבו הוא רוצה להיות מבוטח, קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
- הגוף הספציפישאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני – נתון לבחירת העובד.
- על העובד למלא את הטפסים הנדרשים לצורך הצטרפות לביטוח הפנסיוני של הגוף המוסדי שבו בחר לנהל את הביטוח ולהחתים עליהם את המעסיק. ניתן להיעזר לשם כך בסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעם המעסיק או מטעם העובד.
- הפרשות החובה מחושבות על-פי הברוטו של שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות) או לפי השכר הממוצע במשק – לפי הנמוך מביניהם.
- עובד אינו רשאילוותר על זכותו לביטוח פנסיוני גם לא על תשלומים רטרו ומחויב לאפשר את ניכוי החלק שלו בהפרשות מתוך השכר.
- למידע על הפרשות לביטוח פנסיוני לעובדים בגיל הפרישה (62 לנשים, 67 לגברים) ובגיל פרישת חובה (67 לגברים ונשים) ראו הפרשות לביטוח פנסיוני לעובד או עובדת שהגיעו לגיל פרישה.
מהו מועד זכאות העובד להפרשות פנסיונית?
- במקרה שהעובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה הנוכחית, לא תחול תקופת המתנה כלשהיא ויש לבטחו מהיום הראשון. כאן אנחנו נכנסים לדיון משפטי מיהו “עובד מבוטח בביטוח פנסיוני”, כי הרי לפי החוק לכולם יש קרנות פנסיה. לכן השאלה המתעוררת היא האם כוונת הזכאות היא רק לעובדים שיש להם ביטוח פנסיוני פעיל ערב מועד תחילת עבודתם, או גם עובדים שבעבר הפרישו להם לביטוח פנסיוני, אך ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך תקופה הפוגעת ברצף הזכויות, למשל, בכיסוי הביטוחי. מפרשנות בית הדין העולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה משמע שמדובר בביטוח פנסיוני פעיל שבמסגרתו נשמרו רצף הזכויות. כלומר, אם ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני הופסקו למשך יותר מ-5 חודשים לפני שהתחיל לעבוד, למשל בשל אבטלה והעובד לא שמר על רצף הזכויות, הרי הוא נחשב לעובד שאינו מבוטח, שכן במועד תחילת עבודתו הוא חסר כיסוי ביטוחי, ולכן יהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממעסיקו רק כעבור 6 חודשי עבודה. חשוב לציין שמדובר בפרשנות בית הדין שעשויה להשתנות בפסיקות אחרות ובערכאות גבוהות יותר.
- צו ההרחבה, קובע כי ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס – לפי המוקדם מביניהם.
- במקרה שהעובד הפסיק את עבודתו (מכל סיבה) לפני שהשלים 3 חודשי עבודה, קיימות שתי פרשנויות באשר לחובת המעסיק:
- לפי פרשנות אחת, חובה על המעסיק לבצע הפרשות רטרואקטיביות לביטוח פנסיוני גם אם העובד הפסיק את עבודתו לפני שהשלים 3 חודשי עבודה. לפי סעיף 6 (ה) לצו ההרחבה, הזכאות לביטוח היא מהיום הראשון לעבודה, ולא חלה על עובד כזה תקופת המתנה, רק מועד ההפרשות הראשון הוא מאוחר יותר). לפסיקה התומכת בפרשנות זו ראו דמ (ת”א) 1881-03-18, סעיפים 9-16.
- הפרשנות השנייה סוברת שהזכאות לביטוח פנסיוני באמצעות המעסיק מתחילה בפועל רק לאחר 3 חודשי עבודה ומשולמת רטרו מהיום הראשון, כלומר, אם עובד לא השלים 3 חודשי עבודה, הוא אינו זכאי לביטוח פנסיוני במקום העבודה הנוכחי. לפסיקה הרלוונטית ראו סעיף (י-ם) 51394-05-13 , סעיף 15
- במקרה שהעובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום שהתחיל את עבודתו באותו מקום עבודה (כלומר, הוא אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בעבור 6 חודשי עבודתו הראשונים באותו מקום עבודה).
תנאים מיוחדים:
- עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (20 לעובדת ו-21 לעובד), תקופת העבודה שלפני הגעתם לגיל המזכה תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.
- עובדים עשויים להיות זכאים לביטוח פנסיוני לפני המועד שנקבע בצו ההרחבה הכללי, אם נקבע כך בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי שחל עליהם.
חידודים ותוספות:
- החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ“קרנות ברירת מחדל” ע”י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים) או בקופת גמל שנבחרה על ידו או ע”י ארגון העובדים במכרז.
- אסור למעסיק לגבות דמי ניהול עבור טיפול פנסיוני כגון עמלת פתיחת תיק וכיו”ב כמו כן גם לגוף המוסדי קיימת הגבלה על שיעור דמי הניהול המותר לגבייה.
חובת המעסיק
- על המעסיק להעביר את הסכומים אל הגוף המוסדיהמנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – המוקדם מביניהם.
- איחור המחייב ריבית – העברה מעבר ל 15 לחודש לגוף המוסדי עשויה להיות חייבת בריבית כלפי הגוף הפנסיוני.
- איחור שיכול להיחשב כהלנת שכר – אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם לפי החוק (21 יום לאחר המועד שבו אי תשלום השכר נחשב הלנת שכר), ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה אפילו אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן).
- על המעסיק לסלוק כספים עבור עובדיו באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית.
- חובת העברת התשלומים בזמן מתייחסת לכל התשלומים הפנסיוניים של העובד ומעסיקו כולל תשלום רכיב הפיצויים.
- איחור שנחשב לעבירה פלילית– במידה והמעסיק לא העביר בתוך 40 יום את כספי הסליקה ממועד תשלום השכר לפי חוק, (בתום החודש עבורו משולם השכר) הוא נחשב כמבצע עבירה פלילית. למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.
- יחד עם העברת התשלום לגוף הפנסיוני על המעסיק להעביר גם דיווח מקוון הכולל את פרטי ההפקדה.
- ניתן לבצע את הפקדות התשלומים ואת הדיווח עליהן באמצעות המסלקה הפנסיונית. למידע נוסף ראו ביצוע פעולות בחסכון פנסיוני ובקרן השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.
חברת סינאל מנהלת מרכז סליקה פנסיונית המאפשר למעסיק להיות סמוך ובטוח כי הכספים המופרשים לפנסיה עבור העובד מגיעים ליעדם הבטוח ובזמן.
