מקצוע חשב השכר הינו מקצוע נחשק בשל דרישת הכשרה קצרה ביחס ליוקרתו המקצועית ורמת ההכנסה הגבוהה ממנו.
חשב שכר הינו מקצוע מבוקש ונדרש כמעט בכל מקום עבודה מעל כ – 15 עובדים.
חשב השכר נדרש לחשב את שכר העובדים בחברה בה הוא עובד בהתאם להוראות החוק הנוגעות לתחום דיני עבודה, ביטוח לאומי ביטוח פנסיוני ומס הכנסה.
מקצועו של חשב השכר הוא מקצוע מבוקש עם שכר גבוה ואופק תעסוקתי רחב בחברות גדולות. ביחס להשקעה הנדרשת מצד מועמד לחשבות שכר לעומת התמורה הגבוהה, שהיא השכר הממוצע בתחום העומד על כ – 10,000 ₪, הרי שמדובר במקצוע אטרקטיבי ביותר.
מה נדרש בכדי להיות חשב שכר?
כדי להיות חשב שכר מוסמך יש להתחיל בלימודים בקורס חשבי שכר באחת מהמכללות להכשרה מקצועית המלמדות את התחום.
בשוק העבודה של חשבי השכר נדרשת הסמכה מתאימה ע”י גוף רלוונטי כדוגמת לשכת רו”ח, משרד התמ”ת ולאחרונה גם לשכת יועצי המס.
דרישות הקבלה לקורס חשבי שכר – הינן 12 שנות לימוד בלבד והתמחות במקצוע אינה נדרשת.
מי קהל היעד?
כל מי שמעוניין להיות חשב שכר וכאמור יש לו 12 שנות לימוד.
רו”ח, יועצי מס ועו”ד רבים מעוניינים להעשיר את הכשרתם בהתמחות ספציפית בחשבות שכר ולכן ניתן לראות אותם חובשים את ספסלי הלימודים במכללות השונות.
מה לקחת בחשבון לפני שאתם “הולכים על זה”?
שאלת הסף היא התאמתכם לתפקיד. ראשית, חשבו היטב אם אתם מתחברים לתחום הכולל לימוד חוקים והכנת משכורות.
כמו כן, חשבי שכר נדרשים ע”י לשכת רו”ח לעבור הכשרות שנתיות השומרות על מקצועיותם והתאמתם לדרישות החוק המשתנות.
הכשרות אלו מתבצעות באמצעות ימי עיון לחשבי שכר שנתיים המתקיימים לרוב בבתי מלון ע”י הגופים המספקים הכשרה לחשבי שכר ומפוקחים ע”י הלשכה.
אז החלטתם ללמוד. איך בוחרים את המכללה הנכונה?
תעודת חשב שכר הנחשבת והמבוקשת ע”י מקומות עבודה הינה של לשכת רו”ח.
לא מומלץ לקחת קורס חשבי שכר המשולב עם קורס הנהלת חשבונות מכיוון שמדובר בשילוב של “חומר כבד” שעלול להכשיל אתכם.
כמו כן, יש לחשוב על “היום שאחרי” ולבחור במכללה בעלת אפשרויות השמה.
מומלץ להצטרף למכללה המקפידה על כיתות קטנות כדי שתוכלו לקלוט היטב את החומר ומתמחה בתחום כדוגמת “סינאל אקדמי” אשר מהווה חברת בת לחברת סינאל המפתחת את תוכנות השכר והנוכחות שחשבי שכר עובדים איתם כך שמתקיימת התמחות בלעדית בתחום זה.
כמו כן, למכללת “סינאל אקדמי” 10,000 לקוחות בישראל וגישה ישירה לכל מרכזי התעסוקה של החברות הגדולות.
חשוב לציין כי קורס חשבי שכר או קורס חשב שכר בכיר הינו למעשה קורס זהה מבחינת תוכנית הלימודים ורק השם הינו שונה.
נכתב ע”י ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
אם יש דבר מה שמשותף למנהלים ולעובדיהם הרי שזו הסלידה שלהם מתהליך הערכת הביצועים השנתי (Performance Management) שכולל בדרך כלל מילוי טפסים המדרגים ביצועים ושיחת הערכה. תהליך שנתי זה, שהסתיים לאחרונה במיליוני חברות בעולם כולל בישראל, הוא אחד הבלתי פופולריים במגזר העסקי. מנהלים ועובדים רבים חשים, כי הוא מפחיד ומנוכר, אינו מזהה באופן אמין יתרונות וחסרונות התנהגותיים ומקצועיים – ואסור שהוא יקבע את קידומם בארגון. מנהלים חשים בכך הן בעת שהם מעריכים את עובדיהם והן בעת שמנהליהם בודקים את ביצועיהם וקובעים את ‘גזר הדין’ שלהם. בני דור ה-Millennials, שמלכתחילה אינם נלהבים מהעולם הארגוני, רואים בתהליכי ההערכה אישור למגרעותיו של העולם העסקי שחותר לכמת ולדרג כל דבר, כולל התנהגויות אנושיות – ולקבוע באופן זה את עתיד הקריירה של כל עובד.
נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
סוגיית העלאת גיל הפרישה של נשים מגיל 62 ל-64 היא סאגה בלתי נגמרת שנמשכת קרוב לעשור. דומה שהמערכת הפוליטית מתקשה להגיע למתווה מוסכם בנושא שעל פניו יש הסכמה רחבה לגבי נחיצותו. כבר בשנת 2012 אמור היה להתחיל תהליך מדורג של העלאת גיל הפרישה של נשים, אך התנגדויות שונות עיכבו את התהליך עד עצם היום הזה. בשלהי שנת 2018 הושגה לכאורה הסכמה פוליטית רחבה על מתווה גיל הפרישה שכולל פתרונות לסוגיות בעייתיות כגון פיצוי לנשים מובטלות בגילאים מתקדמים ולנשים במקצועות שוחקים. העלות הכספית הגדולה הכרוכה בפיצויים הללו הובילה להתנגדות של משרד האוצר והחוק לא חוקק. אי לכך, סוגיה זו מצטרפת לסוגיות רבות שפתרונן יתעכב עד לאחר הבחירות ויגיע לשולחנה של הממשלה החדשה לכל המוקדם בקיץ 2019.
נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר את המונח “שעות נוספות”, וקובע כי העסקת עובד בשעות אלו מחייבות את המעסיק בתוספת שכר של 25% או 50% על הערך של שעת עבודה רגילה.
“שעה נוספת”, היא שעת עבודה מעבר לתקרת השעות הרגילות היומיות, או מעבר לתקרת השעות השבועיות הקבועות בחוק.
יצוין כי ע”פ החוק, חישוב מספר השעות הנוספות, אינו יכול להיעשות ברמה החודשית, והוא גם לא לוקח בחשבון את שעות ה”תקן” הקבועות בהסכם העבודה של העובד. רק שעות עבודה מעבר לתקרות הקבועות בחוק ייחשבו כ”שעות נוספות”
נכתב ע”י ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
בשנת 1811 החלו פועלי טקסטיל בעיר נוטינגהמשייר שבאנגליה לנתץ ולהרוס מכונות אריגה אוטומטיות חדשות שסימנו את תחילתה של המהפכה התעשייתית. מרד הלודיטים (Luddites) בהנהגתו של נד לוד, נמשך עד שנת 1813 ורק התערבותו של הצבא הבריטי בקרבות נגד הפועלים שמה קץ למרד והביאה לתבוסתם ולמות רבים מהם. הלודיטים היו פועלי טקסטיל, למעשה אומני טקסטיל שייצרו בעבודה ידנית בדים איכותיים בתהליך ארוך ויקר. המרד נבע מחששותיהם – שהתאמתו – כי מכונות הטקסטיל החדשות ייתרו את עבודתם, מכיוון שבעזרתן ניתן היה לייצר בקלות כמויות גדולות של בדים באמצעות פועלים זולים ולא מקצועיים.
נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
פיטורי אישה בזמנים שיפורטו להלן, מחייבים את המעסיק לנהוג בזהירות יתרה ורק בהתאם להוראות החוק, ובכך ימנע מעצמו “הפתעות” וחיובים גבוהים מאוד ע”י בית הדין לעבודה – אף ללא הוכחת נזק מצד העובדת.
מעסיקים רבים שוגים בכך שהם מניחים שכאשר ההחלטה על הפיטורין התקבלה אצלם מסיבות ענייניות, שאינן קשורות להיריון או ללידה וכדומה, או אם בזמן קבלת ההחלטה על הפיטורין הם לא ידעו כלל על כך שהעובדת בהיריון, זכותם לפטר את העובדת או לפגוע בהכנסתה ובתנאי עבודתה, ומופתעים לגלות לאחר מכן שהאיסור לפטר הוא מוחלט – ללא קשר לסיבה שהובילה לפיטורין, או שהם מופתעים לגלות שבית הדין לעבודה לא מאמין להם וקובע שההיריון או הלידה כן היוו חלק משמעותי בקבלת ההחלטה לפטר את העובדת, ומטיל על המעסיק קנסות כבדים בקבעו שמדובר בפיטורין שלא כדין תוך עבירה על חוק עבודת נשים ו/או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
‘אל תשליכני לעת זקנה’, מהפסוקים העוצמתיים בספר תהילים, ממחיש את חוסר האונים של מבוגרים לאחר שעברו את שיאם והפכו לתלותיים. אך מי הוא זקן כיום ? בני ה-67 ומעלה שרבים מהם מטפסים על הרים, גולשים באומגה, שטים בנהרות ומשתתפים בטיולי ג’יפים אתגריים הם בוודאות לא ‘זקנים’ אלא גברים במלוא אונם הפיסי, המנטלי והנפשי שמסוגלים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק – ורבים מהם אף מעוניינים בכך. פרישה בגיל 67 היא שריד אנאכרוניסטי לתפישת הזקנה במאה הקודמת, בעת שתוחלת החיים הייתה לא רחוקה מגיל זה. כיום, כשתוחלת החיים הממוצעת של גברים מגיעה כבר ל-80.1 שנים, נדרשת התאמה של המציאות התעסוקתית והכלכלית למציאות הביולוגית של בני ה-67 שהם למעשה קטגוריה חדשה באוכלוסייה של ‘מבוגרים-כשירים’.
נכתב ע”י יועץ המס אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
בשנת 2012 נכנס לתוקפו “החוק להגברת האכיפה בעבודה”, החוק עושה למעשה מהפכה גדולה בתחום האכיפה של דיני העבודה וגם חשבי השכר מהווים פונקציה חשובה בתהליך זה משום שחלק מתפקידם הוא היישום בפועל של חלק מהוראות חוקי העבודה שנאכפים ע”פ חוק זה, וגם משום שהם מהווים גורם מוסמך שמצופה מהם להתריע בפני המעסיק על כל חריגה או אי עמידה בוראות החוק הרלוונטיות.
נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
רבים מאתנו מתייחסים לחישוב סכום הזכאות ל”דמי הלידה” ע”י המוסד לביטוח לאומי כעובדה מוגמרת ואינם מודעים לכך, שבמקרים רבים בידנו להשפיע על אופן החישוב ולהביא לכך, שהסכומים שנקבל בסופו של דבר יהיו גבוהים יותר מהסכומים המחושבים באופן אוטומטי על ידי המוסד.
במאמר זה, אגע במספר מצבים בהם נוכל להשפיע על סכום דמי הלידה ולפעמים גם על עצם הזכאות לקצבה.
